היום השני  – חמישי,  15/11

התעוררנו לקול המואזין ומי שלא התעורר מהמואזין התעורר מהצעקות של טוביה שניהל שיחה קולנית עם אחד מעובדי האבוקדו שהשכים קום.

לאחר התארגנות מהירה וטיפול ביבלות בחסות הפרמדיק אלי רז (רק שלא נזדקק), נפרדנו ממוטי ומצוות האבוקדו ויצאנו לכיוון דרום על ציר “המוביל”.

הדרך עוברת במטעים, פרדסים ושדות שבאחד מהם גם “עזרנו” באיסוף הגזר ובהמשך נכנסת לתוך כפר סבא (רחוב המוביל) . בכפר סבא הצטרפו לצעידה אוהד ונוגה רותם ועזרא (מהפרדס של עזרא).

משם הדרך ממשיכה דרך אלישמע ונווה ירק עד לתחנת הרכבת ראש העין צפון. בלי להרגיש כמעט, עשינו מרחק של מעל 13 ק”מ ועצרנו לארוחת בוהוריים איכותית.

היום התחיל להתחמם וחייב טבילה בבריכת הנופרים בפרק אפק. לאחר התקררות במים הצוננים עלינו על שביל ישראל לכיוון בית נחמיה.

יונתן, כנראה בעקבות הטבילה, נכנס למצב רוח קרבי ולחץ על קצב סיירות ורווחים החלו להיפתח בכח.

החברה עשו כמיטב יכולתם לעמוד בקצב וחלק נעזרו באופניים שהפתיעו לטובה!! בעיקר הזוג של יונתן מתוצרת “חג’וג בין לאומי”

אוהד שעבר לרכב החילוץ התחיל לאסוף נפגעי לחץ וחרדה.

כך קרה שבחציה של כביש 6 ליד אלעד נעלמו 3 חבר’ה שיצאו ללוות את עמית (מחדרה) לחילוץ. הבעיה היתה שהשלושה לא ידעו שמחפשים אותם ולא פתחו סלולרי.

היות והשלושה היו “קטינים”(ירדן, ליאור ואביב) ובנים לאמהות מפחידות, נכנסנו קצת ללחץ אבל  בסופו של דבר לאחר כינוס מפקדים הוחלט להמשיך במשימה בתקווה שהסלולר יפתח.

בסופו של דבר נמצאו כולם במקומות שונים ביער מדרום לאלעד על שביל ישראל והם הובלו בטנדר אחר כבוד לבית נחמיה.

בבית נחמיה קיבלנו אירוח בחסות קק”ל אזור מרכז, באתר שלהם הצמוד למושב, שבו גם זכינו למקלחת חמה ודשא להקמת האוהלים.

אלי הכין קוסקוס רומני שדמה יותר לממליגה ועמית ויעל (מברקאי) הכינו מרק בלי חומוס, הבירות (איך לא) נפתחו, ודווקא הכל היה טעים (או שהינו עייפים או שיכורים מדי ). כך או כך האוכל חוסל והתכנסנו סביב המדורה לשמוע הרצאה של מיכאל מקריית ענבים על מלחמת השחרור.

בסיכום היום הלכנו 31 ק”מ (ללא חמורים) ב9 שעות של צעידה!!!   קדימה לסיירת…

בערב ישנו טוב (טוביה היה עייף) הגוף התחיל להתרגל לתנאי השדה, ולמרות זאת השכמנו קום לקיפול מהיר לבוקר שלישי של צעידה.