גדי נולד במצר ב-16/12/56.
הוא היה ילד יפה, בלונדיני , מתולתל וגבוה.
היה ילד טוב, מיוחד במינו. למד יפה, שקט ומופנם עם חיוך קצת, ככה.. לצד, ביישן.
כל דבר עשה בשלמות, עם כל הלב בהמון מחשבה ואהבה.
היה לגדי כוח אדיר פנימי. בשקט ולאט יכולת לראות איך דברים נבנים סביבו.
הוא התקרב לאנשי השוליים, השליליים, המוזרים ויוצאי הדופן. זה היה מתוך יחס אנושי וגם ביטוי של מחאה נגד הממסד.
גדי היה בשנת י”ג (שנת שרות) בקרית שמונה, אח”כ התגייס לחיל האוויר: פרח טיס.
“פרח טיס” היית ובתור פרח נזכור אותך לעד.
גדי נהרג על צוקי הארבל ב-29/11/77
נטמן בבית העלמין במצר
נטמן בבית העלמין במצר
גדי כותב לבת קבוצתו:
1 בספטמבר 1977
עכשיו עשר וחצי בערב וכרגע נגמר סרט של צ’רלי צ’פלין, “אורות הכרך”. סרט לא נורמלי, כל כך יפה, כמה שהוא מצחיק, ללא קול וממש נוגע ללב.
אני מת לעשות איזה טיול טוב, לא רק בארץ, גם בחו”ל.
דיברתי עם כמה קיבוצניקים פה על העתיד ועל הקיבוץ ועל החיים בו. התברר לאכזבתי, שלא כל כך בראש שלי סוציאליזם וכל הדברים הגדולים האלה. אבל למרות זאת, אני לא רואה את עצמי חי בחברה אחרת
טוב… יותר מיד פָלסף.. אז להית’.
אהיה בבית בראש שנה, אפילו יומיים.
בשבת, 29 בנובמבר 1977, נהרג גדי במהלך טיול……
יהי זיכרו ברוך
