דברי הספד של דב אביטל

בגיל 14 הצטרף יאיר לתנועת השומר הצעיר בעיר הולדתו קורדובה שבארגנטינה, שם מילא שורה של תפקידים בהדרכה, הנהגה מקומית וההנהגה  הארצית. ערכי התנועה ליוו אותו כל חייו.

ב”דברות השומר הצעיר” כתוב השומר הוא איש אמת , וכזה היה יאיר.

בכל מעשיו ובכל זירות פעילותו, היה נאמן לעקרונותיו ולאמת הפנימית שלו, גם אם הדבר דרש ממנו מחיר אישי. את הקפדתו על הנאמנות לערכי המוסר והאמת הפנימית הנחיל לילדיו, ומשם לנכדיו, אשר היוו מקור גאוותו, כשכל אחד סולל את דרכו הייחודית והשונה, אבל תוך המשך המסורת המשפחתית של ערכיות ויושרה ללא פשרות.

יאיר זכה לראות את הדור הרביעי של המשפחה מגיע אל העולם ומתחיל לגדול, והיה מאושר מביקורי הנינים.

בהגיעו לגבורות כתב יאיר “אני יכול לסכם את חיי בשרשרת מפותלת אך רצופה של חוליות המסמלות את תחושתי האישית הצלחות, עשייה ברוכה אושר וסיפוק במישור האישי, המשפחתי והציבורי” מעטים האנשים זוכים לקציר מעשים כה עשיר ומגוון, וגם לראות כיצד המעשה החלוצי של חבורת צעירים אידיאליסטים על גבעת תרשים חשופה וחסרת כל הפך ליישוב משגשג בארץ ישראל.

בהזדמנות זו, מבקשת אורית, שותפתו לחיים ולדרך, להודות אישית לכל אחת ואחד מחבורת המייסדים, על הדרך הארוכה ועל החיים המלאים שזכו לממש ביחד.

נוח בשלום יאיר על אדמת מצר, יישוב שהיית בין חולמיו, בוניו ומחזקיו