booked.net

יחזקאל עזרא ז”ל

נולד ב-25.5.1953 בישראל

 

נפטר ב-29/8/2013 לאחר מחלה קשה
נטמן בבית העלמין במצר

אבא

אבא, היית אדם יוצא דופן. תמיד הענקת לנו תמיכה מוחלטת, השקעת בנו ונתת לנו את כל הכלים כדי שנוכל להצליח בחיים. החלום שלך היה לראות אותנו מגשימים את החלומות הכי גדולים שלנו.

למדנו ממך המון. המורשת שהשארת לנו היא לא רק זיכרונות מתוקים, אלא גם תודעה משפחתית חזקה, אהבה עמוקה לספורט ולטבע, ושאיפה לחיות חיים מאושרים ומלאי משמעות. היית אדם שמאמין ביכולת האנושית – והאמונה הזו עברה אלינו.

בשנים האחרונות חווית קשיים רבים והתמודדות עם משברים אישיים. בסוף גם חלית, וההתדרדרות הגיעה מהר, מהר ממה שחשבנו.

ראינו אותך סובל ומפחד בשבועות האחרונים וזה היה קשה, כי היינו חסרי אונים ולא יכולנו לעזור לך.

עכשיו אתה כבר לא סובל ואנחנו מקווים שאתה מוצא שלווה ונחת פה בצל, במקום שהתאמצת ורצית כל כך שיהיה בית עבור כולנו.

נוח על משכבך בשלום,

להתראות אבא

ניב  נצר אביב

עזרא מספר על עצמו

נולדתי 25.5.1953 לעליזה ושלמה יחזקאל במעברה על יד קיבוץ עין המפרץ. הורי עלו ארצה מעירק עם ששת ילדיהם, נורית, ראובן, חווה, יחזקאל, דוד ויעקב,  סבתי מצד אימי “פרח” יחד עם דודיי עזרא, אברהם שלמה ודודה חווה . 
סבא וסבתא מצד אבי נפטרו בעיראק לפני שנולדתי.
גם אחים של אבי – חיים, חווה, יפה ואברהם עלו ארצה עם משפחתם.

הקשר עם דודיי נחלש עם השנים.

אמא שלי פחדה ללכת לבית החולים וכך נולדתי בצריף של המעברה בעזרתה של מיילדת. אבי קרא לי על שמו של אביו.

את תקופת ילדותי עד כתה א’ עברתי במגדל העמק, מתקופה זו אני זוכר מעט מאד. את כל תקופת בית הספר היסודי עברתי בשכונת שייך מוניס בצפון תל אביב לשם עברנו בילדותי.

למדתי בבית הספר ממלכתי דתי עד כתה ז’. באותה תקופה היו הוריי עניים מאד וגרנו שמונה נפשות בחדר קטן מאד.
השכונה היתה כפר ערבי לפני מלחמת השחרור שאוכלסה במשפחות עולים מכל ארצות ערב. 
היינו חייבים להתפלל שחרית לפני תחילת הלימודים, דבר שלא אהבתי הכלל. מתקופה זו זכור לי מאד שאהבנו לטייל מחוץ לשכונה , ללכת לים, לנסוע לבריכת גורדון, ללכת לסרט ברמת אביב ולמשחקי כדורגל לאחר הלימודים.
אני זוכר שבשעות הפנאי היינו קוטפים סברס ומוכרים אותם ברמת אביב לדמי כיס.
כילדים בשכונה היינו הולכים לגני התערוכה למכור משקאות בדוכני לדמי כיס.

את הלימודים אהבתי מאד ורציתי לעבור לבית הספר ברמת אביב אך להוריי לא היה את הכסף הדרוש לכך.
ביקשתי מאימי לעבור לקיבוץ וכך הגעתי לקיבוץ מצר במסגרת חברת הנוער. היינו חברה מגובשת, מאורגנת עם המון פעילויות שכללו חיי חברה תוססים. אהבנו גם את פעילויות השומר הצעיר שהעניקה לנו המון ערכים חברתיים והומניים.
בכתה י”א הקיבוץ פיזר את חברת הנוער למשפחותיהםוהשאיר קבוצה של 10 ילדים, ואני ביניהם, שהצטרפה למבואות עירון.

את השרות הצבאי עברתי ב”גולני”. לאחר השחרור עבדתי בפאלחה בקיבוץ שהיה ענף “גזעי” ודרש השקהע גדולה מאד ועבודה קשה בשדה, אך גם מאד מעניין בעיקר בהפעלת כלים חקלאיים מורכבים ועבודה מאד מאתגרת.

את קארין פגשתי בקיבוץ עין החורש כשהייתי בקיבוץ צעיר “כרמים”. התחתנו בכרמים ושם נולד בננו ניב. את אישור הרבנות להינשא קיבלנו מספר ימים לפני הטקס מאחר והיינו חייבים להוכיח שאמא של קארין יהודיה בעקבות זה טעה הרב בתאריך ואיחר לטקס הנישואין.

————————————

כאשר חזרו למצר עם ניב עבד עזרא במצרפלס כמה שנים בשרות שדה ותימחור פרוייקטים חקלאיים.
ח”כ עבר לפאלחה כמרכז ענף. בהמשך עבד בגרנות בניהול הפרדסים והקמת עסק של חממות.

 

אנחנו מאותו הכפר

דני דברת נפרד מעזרא

הגענו לקבוץ בשנת 1966 ילדים/ נערים בני 13. אתה ממעברת שייך מונס ואני ממעברת כפר שלם. בקבוץ בילינו את שנות ילדותנו השנייה, לימודים ועבודה .

אותך משכה עבודת האדמה בפלחה: טרקטורים, מחרשות ועיבודים, הקשר והאהבה שלך לאדמה ליוו אותך עד סוף חייך.

במשך השנים דרכינו הצטלבו בהרבה צמתים, אחרי הצבא חזרנו לקבוץ לבנות חיים חדשים במסגרת שיתופית שהאמנו בה, הלכת לשנת שרות בקבוץ הצעיר ,כרמים, נישאת לקרן, הלכנו ללמוד יחד “קרקע מים” במכללת רופין ובמשך שנתיים חלקנו חדר משותף .

עם סיום הלימודים חזרת למצר עם קארן והמשפחה. גידלנו את ילדינו ועבדנו יחד תקופה.

לאורך השנים ידעת עליות ומורדות ביחסים עם הקבוץ המשתנה, ואלה עוררו בך רגשות וסערות שגרמו לך לחשב דרכים חדשות בהן מצאת נחמה ועשייה בעבודת האדמה. 

היום אנחנו בני 70. חלפו 57 שנים מאז נפגשנו והיום אנו נפרדים. 

נוח בשלום

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן