booked.net

חנה מלשטיין ז”ל

-ממייסדות הקיבוץ-

נולדה ב – 11/06/1930

נפטרה ב- 22/10/2019
נטמנה בבית העלמין במצר

מזכרונותיה של חנה

כך היה

לפני שבוע, ב-8 לספטמבר, ציינו את יום העלייה על הקרקע. בעוד שבוע, ב-20 לספטמבר, חוגגים בגבעת חביבה 95 שנה ל”השומר הצעיר”. מה זה אומר לגביי?– לא הרבה והמון. לא הרבה – כיוון שהקשר עם הקן במנדוסה היה במרחק של כ-400 ק”מ; והמון – היות שזה שינה לי את החיים. אין מה לומר שה”התרחבות” שעשו שני החברים של הקן, Manuel (עמנואל) ו-Eugenio (נתן), הצליחה ואני כאן. קבוצה של 20 צעירים תוססים ורעשניים התקבלה בקיבוץ מרחביה כחייזרים, שבאו ממקום שאולי שמעו עליו מסיפורים על הקולוניות של הברון הירש בארגנטינה. התקופה הייתה שנתיים בלבד אחרי סיום מלחמת העצמאות, כשהקיבוצים זכו להערכה מרבית, וכל אחד מאתנו, “החלוץ והחלוצה”, עשו היסטוריה.

היינו צעירים ומלאי מוטיבציה, אך היה לנו קשה להתמודד עם החום של עמק יזרעאל, מכות הברחשים, החמסינים, הליפטים עם ארבע מיטות, תקופת הצנע, האוכל המוזר… פשטידת גבינה בעובי של סנטימטר, מתוקה! לצהריים, הפודינג הוורוד, הריבה המדוללת לארוחת ארבע והמון, המון לחם, “כפרי וקומפקטי” מאוד, מתוצרת המקום.
 
בשבתות, כאשר עדיין החנויות היו פתוחות !  ללכת רגלי עד עפולה לקנות איזה גלידה או לשתות כוס גזוז – אדום או צהוב – היה שיא הכיף! בדרך חזרה מעפולה– המעברה של התימנים, עם התופים, הלבוש המשונה, הפאות והקול המסולסל. אני זוכרת במיוחד, כיצד הם היו קוראים בספרי התורה כשהללו היו מונחים הפוכים לפניהם. גם הם וגם אנחנו היינו עולים חדשים, אך כאילו באנו משני עולמות שונים.
 
 הכי קשה היה ללמוד את השפה שאמרו לנו, משום מה, שהיא דומה לאידיש… יושבים בכיתה ונרדמים. יושבים מול המדריך ולא מבינים, ורק בעזרתו של דוד בר מצרא תופסים שסך הכול הוא רוצה שנשקיע בלימודים ובשיעורי בית. כמה קינאתי בדוד, שהבין מה מספרים ברדיו או מה כתוב בעיתון “לעולה” או “למתחיל”.
 
איזה התחלה! טירונות קרבית זה כלום לעומתה! קשה לחבר כל כך הרבה זיכרונות, כל כך “הרבה קשה” אך כל כך “הרבה שמחה” , קשה לבנות סיפור, ואולי לא צריך… אחרי זה באו השנים היפות של הקמת הקיבוץ, שנים של שמחות ועצב, שנים שנשאיר לאחרים לספר עליהם… אני חיה עדיין את הרגע שמתחנו את החבלים של האוהלים, וקשה לתפוס שעברו 55 שנים. אך בעזרתם של הקרדיולוג, הנאורולוג, האורטופד, הגסטרואנטרולוג, רופא עיניים, רופא אוזניים וכו` ` – אני מרגישה כבת 20….. “התאשרתי” והתעשרתי בשני בתים- בביתי המשפחתי ובביתי הקיבוצי.
דילוג לתוכן