אחר כך הגיעו בני משפחת עמראנה מיעבד, גם הם רועי צאן, שהתיישבו במורדות תל זאבים במערות הקיימות מהתקופה הרומית. הם קנו את ההר ממוסטפה מוחמד תושב בקה אל ערבייה ב – 50 מג`ידים תורכיות. לפי העדויות, משפחת עמראנה התיישבה בתל-זאבים הרבה לפני ההתישבות הערבית בתל ג`ת.

 

המשפחה השלישית שהתיישבה בתוך הכפר ממש, היא משפחת אבו עביד שהגיעה למייסר בשנת 1921 מג`בתיה, לאחר שמכרו שם את אדמתם לקק”ל, ובמקום האדמות שלהם, רכש להם חנקין  שדות ליד חרבת מייסר. לפי עדותם של זקני הכפר, עברה משפחת עמראנה בשנת 1927 – 1928 מן המערות אל הכפר עצמו. את החירבה רכשו שלושת המשפחות מעמאן דברה מכייפין וחלק אחר של המקום נרכש ממשפחת דסוקי, משפחה החיה כיום בטייבה. יותר מאוחר הצטרף לכפר אבו הדבה, רועה צאן, התחבר למשפחת עמראנה וגר איתם במערות תל זאבים. הוא התחתן עם בת משפחת עמראנה ועבר לגור בכפר.

 

משפחה נוספת שהצטרפה למקום היא משפחת עראדה. אבי המשפחה היה רועה צאן אצל אבו עביד. אחרי קום המדינה קנו חלקת אדמה והקימו כאן את ביתם.

 

אספקת המים עד שנת 1947  היתה ע”י ניצול בורות קדומים שמצאו התושבים במקום, ואשר מספרם נאמד בכ – 50 בכל שטחי הכפר.

חוץ מהבורות הללו קיימת בכפר באר עתיקה בשם ביר אל חממה, באר היונים.  ב – 1947 ניקו את הבאר ומאז היא משמשת למי שתיה – לאחר עלייתו על הקרקע של קיבוץ מצר, קבלו אנשי הקיבוץ מים מן הבאר.

 

פרנסתם העיקרית של ראשוני הכפר: רעיית צאן, גידול זיתים ופלחה. כיום רוב התושבים מתפרנסים מעבודות חוץ.המסגד הישן נבנה בשנת 1924.בשנת 1969 הותקנה רשת החשמל.הכפר מסונף למועצה האזורית מנשה, ועד הכפר מטפל בעניינים המוניציפליים של המקום. 

בכפר כמעט 300 בתים וכ-1945 תושבים. מספר המשפחות הוא 8, והן:

1. אבו רקייה
2. עמארנה
3. אבו עביד
4. אבו הדבה
5. מסרי
6. עארד’ה
7. אבו עומר
8. הרשה