חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
booked.net

עדויות, שמוליק שצ’ופק

שמוליק שצ’ופק, יו”ר הועדה הכלכלית בנובמבר 2002​:
 
אחה”צ יצאנו לת”א לחתום עם המינהל על ההסדר הקרקעי. טקס החתימה היה האחרון בשרשרת החתימות על הסדר הקיבוץ. יום זה היה מבחינתנו סיום של מו”מ ארוך ומייגע על עתידו הכלכלי של הקיבוץ.
 
בשבילי זו הייתה השנה השביעית בצוות שכלל את דורון ליבר, דני הופמן יעקב דרומי ואותי. כמה שבועות לפני כן החליט הקיבוץ לאמץ את ההסדר וחתמנו על מסמכי ההסדר בשם הקיבוץ ותאגידיו, במשרדי העו”ד בגרנות. איציק שהיה מזכיר הקיבוץ היה אחד החותמים בשם הקיבוץ.
 
הנסיעה לת”א, למטה ההסדר, היתה לצורך חתימה מול מנהל מקרקעי ישראל הייתה החתימה האחרונה.
שנייה לפני שיצאנו איציק ביקש להשתחרר מהנסיעה עקב ישיבה דחופה של הנהלת המוסד המחייבת את נוכחותו. לאחר הצצה מהירה בזכויות החתימה “שחררנו את איציק מהנסיעה”.
“בהצלחה” אמר, “תודה” ענינו “נתראה בערב בשער ונדווח לך”.
חזרנו אחרי 22:00 עם הסדר חתום. גיבנת של 200 מיליון שקל הוסרה מגב הקיבוץ. שילמנו בפגיעה בחלק מזכויותינו בקרקע. אבל, סוף סוף לאחר יותר מעשור הפכנו מחדלי פירעון לקיבוץ בריא כלכלית.
הכניסה בשער הקיבוץ הייתה מרגשת. איציק שהיה שומר באותו לילה עוד לא היה בשער – לא חזר עדיין מישיבת המוסד,  לבטח עוד ישיבה אמוציונלית של הנהלת המוסד.
התפזרנו לבתים. הייתי נרגש, אבל בבית כולם כבר היו ישנים ולא היה עם מי לחגוג. הוצאתי בקבוק גולדסטאר מהמקרר, הדלקתי טלוויזיה ונזרקתי על הספה וחשבתי לעצמי שהולך להיות לילה לבן…..
 
כחצי שעה מאוחר יותר הטלפון צלצל – נילי שחר הייתה על הקו “אני שומעת יריות ממש בתוך הקיבוץ”. 
חטפתי את האקדח ורצתי החוצה. גוסטי שמע את היריות וכבר היה בחוץ, שניות אחרי זה נתי הגיע בריצה מכיוון הדו קומתי.
 
נתי היה נרגש הוא שמע יריות ליד בתי הילדים כשחזר עם המשפחה מכרכור, הוא השאיר אותם בבית ורץ לברר מה קורה. בשלב זה כבר לא נשמעו יריות. בדיעבד הבנו שנתי שמע את חילופי הירי בין דני אדן למחבל. תגובתם המהירה של דני ושל אביק לבטח מנעה אירוע קשה יותר.
אבל איבדנו את נעם ומתן הפעוטים החברים הטובים של נור מגן כלנית, את רביטל אימם שלשמע הצעקות יצאה החוצה, את תרצה של אורי שגורל אכזר הפגיש אותה עם הרוצח ואת איציק, אח וחבר, שותפנו הטרי בהנהגת הקיבוץ שבחר לא להצטרף למעמד החתימה וחזר מישיבת המוסד ישר לתוך התופת.
הם כבר לא איתנו.
אכן היה זה לילה לבן.
ומאז חסר לנו האיציק וחסרונו מורגש ממש כמו שהייתה נוכחותו.
התחבר אל האתר
דילוג לתוכן