איציק, מזכיר הקיבוץ, שהיה שומר לילה וגם חבר בצוות כוננות, קיבל דיווח על "יריות בקיבוץ` הוא שעט במכוניתו לכוון מקום הירי, ושם ליד מחסן הנוי ארב לו המחבל וירה בו למוות.

איציק השאיר אחריו, אשה, תמר ובת, יעל, אמא ואחות והרבה תלמידים, חברים וידידים.

 "קיבוץ ללא אמונה בדרך וללא אמון בין חבריו, ראוי שיסגור את שעריו ויפזר את חבריו . (זה המוטו שלי ומן הסתם עוד של רבים ) ללא זה, אני מתקשה להבין, בשביל מה קיבוץ צריך הנהלה והנהגה ואנשים שיעשו דברים לא לשם שמיים אלא למען חברים".

 מתוך תזכיר שנכתב למזכירת המשק בתאריך 20/10/02

לחץ לקריאת המשך הדברים