|

בית קברות לחוף הכינרת
, ממזרח לקיבוץ כינרת. במקום נמצאים קבריהם
של אנשי החווה, המושבה והקבוצה. במקום קבורים זקני "תימני
כנרת" וילדיהם שמתו מהמחלות שפקדו אותם, פליטי מושבות יהודה שגורשו
לגליל במלחמת העולם הראשונה. וב-26 ביולי 2004 נקברה כאן גם
המלחינה והפזמונאית נעמי שמר שנולדה בקבוצת כינרת. |

מעבדים את
אדמת כנרת
, 1924 רבקה מרגלית, אסתר מנצור, ישראל מרגלית, רחל צעירי,
נחמה צאירי
ומשה מנצור - בגינת הירק
שפרנסה את המשפחות. |

פינת ההנצחה הזעירה
שהוקצתה לתימני כנרת בבית המוטור
בבית המוטור נולדו
הדסה,
תמר-אהובה, שמואל, ישראל, רחל, שולמית, יהודה, מרים, זכריה, שושנה,
נתנאל, בת-שבע, ברוך, חזקיה, פנינה, שולמית, ציפורה, רות ואביגיל
לבית מרגלית יעל ושושנה לבית צאירי
מלכה, ידידה, הדסה ותינוקת ללא שם לבית מנצור
|
|
סיפורם של תימני כנרת
בשנת 1909 עלו ממחוז שרעב
שבתימן מספר משפחות ובראשן הרב דוד ישראל צאירי המכונה אלשריעה
(השופט, הדיין). העלייה היתה עוד בטרם שליחות יבנאלי לתימן ( אשר
היתה בין השנים 1911 - 1912), ובתקופה בה האימפריה העותומנית עדיין
שלטה הן בתימן והן בארץ ישראל.
1
להמשך
|
 |
הרקע ההיסטורי של סיפור תימני
כנרת
בתקופת הישוב היה המנדט
הבריטי,כמו השלטון העותומני לפניו, מעין ממשלה אשר שלטה באמצעי
הכפיה האלימים ובמערכת המשפט. פקודת העדות הבריטית (כהמשך לדפוס
השליטה עותומני) העניקה סמכויות רבות ואוטונומיה רבה לקבוצות
הדתיות השונות. דפוס שלטון זה הביא להתגבשותן של "שתי ישויות"
מדיניות בארץ ישראל; האחת ערבית והשניה יהודית, אשר בה הזרם הציוני
היה הדומיננטי. ל"ישות היהודית" אף היתה מעין ממשלה אשר שלטה על
אמצעי כפיה פוליטיים, כלכליים, חברתיים ואידיאלוגיים .
להמשך
|