מצר נוסד ע"י קבוצת עולים  שהגיעו לארץ מארגנטינה, כולם בוגרי תנועת "השומר הצעיר" בארץ מוצאם.
הגרעין המייסד הורכב, למעשה, ממספר קבוצות מאותה שכבת הגיל, שמקורן בקנים השונים של התנועה בעיר הבירה, בואנוס-איירס, ובערים אחרות שבפרובינציות המרוחקות מהמרכז. מצר נוסד ע"י קבוצת עולים  שהגיעו לארץ מארגנטינה, כולם בוגרי תנועת "השומר הצעיר" בארץ מוצאם.

חברי הגרעין היו אמורים להקים "קיבוץ ימי" , ולצורך זה עברו הכשרה על אי קטן באזור אל-טיגרה (הנמר) , שבשפך נהר הפרנה אל הריו-דה-לה-פלטה ( נהר הכסף). הקבוצה הראשונה עלתה לארץ בחודש אוגוסט 1951, הגיעה לקיבוץ מרחביה, שם המשיכה את הכשרתה ועשתה את צעדיה הראשונים בחיי הקיבוץ. מאוחר יותר התפצלה הקבוצה , וחלק מהחברים נשלחו כתגבורת לקיבוץ געתון. במשך הזמן הצטרפו חברים נוספים, והגרעין עבר דרך משקי הכשרה שונים: סאסא, גת, יקום, עין-דור, גזית וסעד. בטרם עלו על הקרקע התגייסו החברים לצה"ל, ואת תקופת שירותם עשו במסגרת הנח"ל.

בינתיים הוחלף יעדם, תכנית הקיבוץ הימי בוטלה, ומשיקולים בטחוניים הוחלט להקים את הקיבוץ החדש באזור שבין קיבוץ מענית לבין הכפר הערבי באקה-אל-גרביה. באותו קו עבר אז הגבול עם ממלכת ירדן, ומכאן אחד הפירושים לשמו של הקיבוץ (מצר=גבול). טקס העלייה על הקרקע נערך ב - 8 בספטמבר 1953 , כ"ח באלול תשי"ג. חברי  הגרעין המיישב הגיעו אל הנקודה בחצות, ומשימתם הראשונה היתה לאייש עמדות שמירה ולאבטח את המקום. הם מנו אז כ ארבעים בחורות ובחורים, רובם ככולם רווקים, בני 23 - 24. מגוריהם הראשונים היו אהלים, אך כבר בשלושת הימים הראשונים לעלייתם נבנו שלושה צריפים, בסיוע חברי קיבוצים מהסביבה. בכל צריף היו ארבעה חדרים, ובכל חדר שוכנו ארבעה חברים. בנוסף, הוקם פחון ששימש כמטבח, ופחון נוסף - כמחסן נשק. השרותים והמקלחות הראשונים הוקמו באופן מאולתר, ונבנו מחבילות קש.  אמצעי התחבורה שעמדו לרשות המתיישבים היו משאית , קומנדקר צבאי, טרקטור , סוס ועגלה. היציאה אל הכביש הראשי הייתה דרך כביש עפר, שבימי החורף הגשומים היה הופך לביצה טובענית. הקשר אל "החוץ" היה באמצעות אלחוט, והודעות ודברי דאר היו מגיעים עד למסעדת "ינקלביץ" שבצמת כרכור-גן השומרון.

המשך יבוא ..